משנת ארץ ישראל על משנה מנחות 13 פרקים

משנת ארץ ישראל על משנה מנחות ט׳:ו׳

« משנת ארץ ישראל על משנה מנחות ט׳:ה׳ משנת ארץ ישראל על משנה מנחות ט׳:ז׳ »

7 תמורה פתח ↗

דִּתְנַן: יוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ, יוֹרֵשׁ מֵמִיר — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יוֹרֵשׁ אֵינוֹ סוֹמֵךְ, וְיוֹרֵשׁ אֵינוֹ מֵמִיר.

7 בבא מציעא פתח ↗

דְּאִי כְּרַבִּי יְהוּדָה, הָאָמַר: יוֹרֵשׁ אֵינוֹ מֵמִיר, יוֹרֵשׁ אֵינוֹ סוֹמֵךְ! הַאי תַּנָּא סָבַר לַהּ כְּווֹתֵיהּ בַּחֲדָא, וּפָלֵיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא.

7 מנחות פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ אֶיפְכַאּי? אֲמַר לֵיהּ: לָא, מַתְנִיתִין מַנִּי? רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּתַנְיָא: יוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ, יוֹרֵשׁ מֵימֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יוֹרֵשׁ אֵינוֹ סוֹמֵךְ, יוֹרֵשׁ אֵינוֹ מֵימֵר.

6 לפי כתב-יד קופמן

7 כל קרבנות הציבור והיחיד טעונים נסכים חוץ מן הבכור והמעשר והפסח – שלא נזכרה בהם מנחה, ושלושתם שלמים, קודשים קלים, והחטאת – עליה נאמר במפורש "לא ישים עליה שמן" ויקרא ה יא, והאשם – עליו נאמר "כחטאת כאשם תורה אחת להם" ויקרא ז ז, אלא שחטאתו שלמצורע ואשמו טעונים סמיכה נסכים – משום שבתורה נזכר במפורש הנסך של המצורע ויקרא יד י. המילה "סמיכה" איננה ביתר עדי הנוסח, ואכן הסמיכה נדונה רק במשנה הבאה.

7 יומא פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: כֵּיצַד סוֹמֵךְ הַזֶּבַח? עוֹמֵד בַּצָּפוֹן וּפָנָיו לַמַּעֲרָב, וְהַסּוֹמֵךְ עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב, וּמַנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו בֵּין שְׁתֵּי קְרָנוֹת שֶׁל זֶבַח, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין הַזֶּבַח, וּמִתְוַדֶּה. עַל חַטָּאת — עֲוֹן חַטָּאת, וְעַל אָשָׁם — עֲוֹן אָשָׁם, וְעַל עוֹלָה — עֲוֹן לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.

7 ערכין פתח ↗

דְּתַנְיָא: יוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ, יוֹרֵשׁ מֵימֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יוֹרֵשׁ אֵינוֹ סוֹמֵךְ, יוֹרֵשׁ אֵינוֹ מֵימֵר.

« משנת ארץ ישראל על משנה מנחות ט׳:ה׳ משנת ארץ ישראל על משנה מנחות ט׳:ז׳ »